הפרשת חומרי פסולת מהגוף היא פונקציה חיונית המתרחשת מדי יום כדי להבטיח סילוק רעלים, שמירה על איזון חומצה-בסיס, שמירה מיטבית של רמות מים/נוזלים, ויסות לחץ דם, שליטה בטמפרטורת הגוף, ובכך להבטיח בריאות כללית. . בהקשר זה, בעוד שסילוק פסולת נוזלית בצורת שתן המשתחרר דרך שלפוחית השתן והשופכה היא פעולה גופנית מכרעת המתרחשת מדי יום בהקלה על שרירי האגן, כאשר רקמות השרירים הללו נחלשות ומאבדות את החוסן שלהן, הן גורמות ל דליפת שלפוחית השתן, אובדן תפקודי רצפת האגן וגורמת למצב המכונה בריחת שתן.
במערכת ההפרשה/שתן הכליות מסננות חומרי פסולת מהמזון, מחזור הדם ומעבירות אותם לשלפוחית השתן כנוזל – שתן – דרך השופכנים. לאחר ששלפוחית השתן מלאה, תכולת הפסולת הנוזלית מתרוקנת דרך השופכה, באמצעות כיווץ של שרירי רצפת האגן. אצל אדם נורמלי ובריא, התפקודים הללו נשמרים והשתן מתרחשת בכל מקום בין 3 – 7 פעמים ביום אחד, כלומר פרק זמן של 24 שעות. עם זאת, אצל מבוגרים מעל גיל 40, עקב גיל מבוגר ושבריריות של טונוס השרירים, פעולות שלפוחית השתן מתרחשות בצורה לא מבוקרת, מה שמוביל לדליפת שתן בטעות. מצב זה מכונה בריחת שתן או פעילות יתר של שלפוחית השתן וגורם תמיד לאי נוחות כמו גם מבוכה לאדם הפגוע.
מספר גורמים מעוררים בריחת שתן, כשהראשון ביניהם הוא העלייה בגיל – גברים ונשים בני 40 ומעלה, מלבד פגיעה בשלפוחית השתן/אגן ודלקת חוזרת בדרכי השתן (UTI). יתר על כן, הגדלת הערמונית או סרטן הערמונית מובילים גם לבריחת שתן אצל גברים, בעוד שמחלת שתן זו מדווחת באופן נרחב יותר בנשים, עקב הריון, לידה וגיל המעבר. בריחת שתן ללא ספק גורמת ללחץ, אי נוחות, מצבים מביכים של דליפות שלפוחית השתן, מלבד מתח, דיכאון, ירידה בדימוי העצמי ואף מעכבת תפקודים מיניים אצל גברים ונשים כאחד.
בעוד שתרופות מרשם, תחתונים לבריחת שתן ודברים נוספים הניתנים על ידי הרופא עוזרות להתמודד עם סימפטומים של בריחת שתן, פעילות גופנית שגרתית בצורת תרגילי רצפת האגן וכן אסאנות יוגה מחוללות פלאים בחיזוק שרירי רצפת האגן ושיקום השליטה בשלפוחית השתן. יוגה, התרגול העתיק שמקורו בהודו לפני אלפי שנים, עוסק בעיקר בבריאות הוליסטית להשגת אחדות והארה של הגוף, הנפש והנשמה וכוללת אינספור אסאנות, כלומר תרגילים, הכרוכים במתיחות שרירים מתואמות, דפוסי נשימה ותנוחות דוממות. אסאנות יוגה ספציפיות המערבות את הגב התחתון והבטן כשהן מבוצעות על בסיס יומי מעניקות יתרונות יוצאי דופן לחיזוק שרירי רצפת האגן, שיפור היציבות, הניידות, שליטה בשרירי הירך ובתנועות שלפוחית השתן ונלחמים ביעילות בבריחת שתן ומשחזרים תפקודי הפרשה תקינים.
יוגה לבריחת שתן להגברת השליטה בשלפוחית השתן והאגן:
Setu Bandhasana (תנוחת גשר)
התחל את היציבה בשכיבה שטוחה על הגב. כעת כופפו את הברכיים והמרפקים. הנח את כפות הרגליים שלך שטוחות על הרצפה קרוב לירכיים ואת הידיים שלך בחוזקה משני צידי הראש. תוך כדי תמיכה הן בידיים והן ברגליים על הקרקע, נסה לאט לאט להרים את גופך לאוויר. החזיקו את היציבה הקשתה הזו למשך 20-30 שניות והעלו את גופכם לאט לתנוחת עמידה.
Veerabhadrasana (תנוחת לוחם)
לעמוד ישר על הקרקע ולהביט בכיוון קדימה. הזיזו את כפות הרגליים במרחק של כ-4 סנטימטרים זה מזה בכיוון קדימה. סובב את רגל שמאל החוצה ב-90 מעלות ורגל ימין פנימה בכ-15 מעלות. הרם את שתי הזרועות הצידה עד שזה מתיישר עם הכתפיים. תוך כדי נשימה, כופף את ברך שמאל. סובב לאט את הראש והסתכל שמאלה. המשיכו לנשום ומותחו את הידיים רחוק יותר. דחוף בעדינות את האגן כלפי מטה והחזק את היציבה בנחישות של לוחם. חזור על הפעולה עם הצד השני עם רגל ימין קדימה. עשה זאת 3-4 פעמים תוך הקפדה על דקה להרפיה.
מעלה אסנה (תנוחת זר)
התחל בהצבת עצמך על הרצפה בתנוחת סקוואט נוחה, עם עקבים שטוחים על הקרקע, ירכיים רחבות זו מזו וכפות הרגליים קרובות יותר זו לזו. נשפו, ואז כופפו את הגוף קדימה, כדי להתאים את פלג הגוף העליון בין הירכיים. קפלו את הידיים, הניחו את המרפקים על הירכיים הפנימיות, תוך הפעלת מעט לחץ. הניפו את הידיים, הרם מעט את העקבים, ואז חזרו בהדרגה למצב הסקוואט והירגעו.
Paschimottanasana (כיפוף בישיבה קדימה)
שב על משטח שטוח וישר על הרצפה. מתח את שתי הרגליים לגמרי קדימה, כשהרגליים מופנות ישירות כלפי מעלה. שאפו עמוק והרם את שתי הידיים מעל הראש. לאחר מכן נשמו החוצה ועיקלו את הגוף קדימה כדי לנסות לגעת בברכיים, תוך שמירה על יציבה נוחה של עמוד השדרה. החזיקו את האצבעות הגדולות עם האגודל והאצבע של שתי הידיים. הישאר בתנוחה זו למשך 10 שניות, ואז שחרר בהדרגה את הידיים, הרם את פלג הגוף העליון וחזור למצב הישיבה הראשוני.
Uttanapadasana (תנוחת רגל מורמת)
התחל בשכיבה שטוחה עם הגב לקרקע. שמור את שתי הידיים צמודות לגוף על ידי הצדדים והרגליים ממוקמות יחד. תנשום עמוק והרם את שתי הרגליים בו-זמנית מהרצפה, תחילה הרם אותו לזווית של 30 מעלות מהרצפה והחזיר אותו אל פני השטח, לאחר מכן הרם את הגובה, מביא אותו ל-60 מעלות, שוב למטה ואז לבסוף 90 מעלות. החזיקו בתנוחה זו למשך 20 שניות, ואז נשפו והרפו בעדינות את הגוף החוזר למצב ההתחלתי של שכיבה שטוחה על הגב.